הטרדה מינית בעבודה היא חוויה טראומתית שמשפיעה על היכולת לעבוד ולתפקד בחיי היום-יום.
החוק בישראל רואה בהטרדה מינית בעבודה עבירה חמורה, עוולה אזרחית ופלילית, וכן אירוע שעלול להיחשב "תאונת עבודה" על ידי הביטוח הלאומי, גם כאשר הפגיעה היא נפשית בעיקרה.
הביטוח הלאומי מודע להשלכות של הטרדה מינית במקום העבודה, לכן אם את סובלת מפגיעה נפשית או פיזית בעקבות ההטרדה בעבודה, את יכולה להיות זכאית לדמי פגיעה כפיצוי על אובדן השכר, למימון ההוצאות הרפואיות בעקבות הפגיעה ולקצבת נכות מעבודה.
מהי הטרדה מינית בעבודה?
הטרדה מינית בעבודה היא התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני, הנעשית בניגוד לרצונו של המוטרד. ההטרדה יכולה להיות מבטים, בדיחות גסות, הצגת תמונות פורנוגרפיות, אמירות דו-משמעיות, הערות פוגעניות בעלות אופי מיני, לחץ לבילוי משותף, מגע פיזי בלתי רצוי, דרישות לטובות הנאה מיניות, תקיפה מינית או אונס.
הטרדה מינית הנחשבת לפגיעה בעבודה יכולה להתרחש תוך כדי העבודה במקום העבודה או בכל מקום אחר אם מדובר בניצול מרות ביחסי עבודה.
קבלת קצבאות מביטוח לאומי
אם את סובלת מפגיעה נפשית או פיזית בעקבות ההטרדה בעבודה, את יכולה להיות זכאית לקצבאות האלה לאחר שתוכרי בביטוח הלאומי כנפגעת עבודה:
- דמי פגיעה לתקופה של עד 3 חודשים – פיצוי על אובדן הכנסתך בתקופה שלאחר הפגיעה.
- טיפול רפואי חינם עבור הבעיות הנובעות מהפגיעה שהוכרה.
- קצבת נכות מעבודה – אם נותרה לך נכות כתוצאה מהפגיעה, תוכלי להיות זכאית לקצבת נכות מעבודה או למענק בהתאם להחלטה של ועדה רפואית.
הגשת תביעה להכרה כנפגעת עבודה
איזה מסמכים צריך לצרף לתביעה?
אם התלונה טופלה בהליך משמעתי במקום העבודה, בהליך פלילי במשטרה או בהליך אזרחי בבית הדין, עלייך לצרף את כל המסמכים מהליך הטיפול.
שימי לב, במקרים שבהם לא נפתח הליך משמעתי, פלילי או אזרחי, או במקרים שבהם חסר מידע במסמכים שצורפו, הביטוח הלאומי רשאי לפנות למקום העבודה כדי לקבל פרטים נוספים לפני ההכרה בפגיעה בעבודה.
ניתן להגיש את התביעה ללא קשר לזמן שעבר מאז הפגיעה, אך התשלום הוא החל ממועד הגשת התביעה ועד 12 חודשים רטרואקטיבית.
היא כוללת, בין השאר:
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, גם אם לא הובהר למטריד שהן אינן רצויות (במיוחד ביחסי מרות).
- התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו או במראהו של אדם, גם אם לא הובהר למטריד שהן אינן רצויות (במיוחד ביחסי מרות).
- מעשים מגונים.
- סחיטה באיומים לקיום יחסים מיניים.
- פרסום תצלום, סרט או הקלטה בעלי אופי מיני מבזה או משפיל.
- התנכלות – פגיעה שמקורה בהטרדה מינית, או כנקמה על הגשת תלונה.
2. הליכים משפטיים ודרכי טיפול
לנפגע/ת קיימות מספר דרכים לפעולה במקביל:
א. תלונה במקום העבודה (הליך משמעתי)
- חובת המעסיק: על המעסיק למנות אחראי/ת למניעת הטרדה מינית, לפרסם תקנון בנושא, ולטפל בכל תלונה ברצינות, ביסודיות ובדיסקרטיות.
- הגשת תלונה: ניתן להגיש תלונה לאחראי/ת, ובעקבותיה יתנהל בירור. על המעסיק לנקוט צעדים מיידיים להפסקת ההטרדה, כולל הרחקת המטריד/ה מהנפגע/ת במידת הצורך.
ב. תביעה אזרחית (בית הדין לעבודה)
- תביעה נגד המטריד/ה ו/או המעסיק: ניתן לתבוע פיצויים כספיים נגד המטריד/ה וגם נגד המעסיק, אם המעסיק לא עמד בחובותיו למניעת ההטרדה ולטיפול בה, או אם ההטרדה נעשתה על ידי המעסיק עצמו.
- פיצויי פיטורים: עובד/ת שהתפטרו עקב הטרדה מינית (שנחשבת להרעה מוחשית בתנאי העבודה), עשויים להיות זכאים לפיצויי פיטורים, בכפוף להתראה מוקדמת למעסיק ולמתן אפשרות לתיקון המצב (למעט מקרים חמורים במיוחד).
ג. הגשת תלונה במשטרה (הליך פלילי)
- הטרדה מינית היא עבירה פלילית, וניתן להגיש תלונה במשטרה נגד המטריד/ה בכל עת. במידה והוגשה תלונה במשטרה כאשר מדובר בהליך פלילי ונפתח הליך פלילי, בד"כ ביטוח לאומי נוטה לאשר תביעות רק לאחר בירור ההליך הפלילי עד סיומו וקבלת גזר הדין לידיו שכן מתקיים לפי התנאי שקיימת לו חזקת החפות ועד שההליך לא יתברר התיק ימתין.
3. הכרה כ"נפגע/ת עבודה" על ידי הביטוח הלאומי
הטרדה מינית שהובילה לפגיעה נפשית או פיזית, מוכרת כפגיעה בעבודה (תאונת עבודה או מחלת מקצוע) על ידי המוסד לביטוח לאומי.
תנאי ההכרה
כדי לקבל הכרה, יש להוכיח כי הפגיעה הרפואית (לרוב פגיעה נפשית כמו פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה) נגרמה כתוצאה מ"אירוע מיוחד" בעבודה. במקרה של הטרדה מינית, הפסיקה מכירה בכך שאירוע כזה (אף אם מדובר ברצף של אירועים שהתגבשו יחד) יכול להוות "אירוע מיוחד" שהטביע חותם על הנפגע/ת וגרם לדחק נפשי חריג.
טיפ חשוב: הגשת התביעה לביטוח הלאומי אפשרית גם ללא הגשת תלונה במשטרה או במקום העבודה. נדרשים מסמכים רפואיים (מפסיכיאטר/ית או רופא/ה מומחה/ית אחר/ת) המקשרים את המצב הנפשי/פיזי לפגיעה בעבודה.
זכויות לאחר ההכרה
אם הביטוח הלאומי מכיר בהטרדה המינית כפגיעה בעבודה, הנפגע/ת עשוי/ה להיות זכאי/ת לגמלאות הבאות:
- דמי פגיעה: פיצוי על אובדן הכנסה למשך תקופה של עד 91 ימים (כ-3 חודשים) לאחר הפגיעה, בה לא יכול/ה הנפגע/ת לעבוד.
- טיפול רפואי חינם: מימון טיפולים רפואיים ונפשיים (פסיכיאטריה, פסיכולוגיה וכדומה) הדרושים עקב הפגיעה שהוכרה.
- קצבת נכות מעבודה: אם נותרה נכות צמיתה (נפשית או פיזית), תיקבע דרגת נכות על ידי ועדה רפואית:
- נכות זמנית/קבועה מתחת ל-20%: מענק חד-פעמי.
- נכות קבועה של 20% ומעלה: קצבה חודשית קבועה.
4. סיוע ותמיכה
התמודדות עם הטרדה מינית דורשת תמיכה מקצועית. אל תישארו לבד:
- מרכזי סיוע: קיימים מרכזי סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בקווי סיוע לנפגעים ונפגעות.
- ייעוץ משפטי: מומלץ לפנות למשרדינו לעורך/ת דין המתמחה בדיני עבודה וביטוח לאומי, שיכול/ה לסייע בהכנת התביעה לביטוח הלאומי ובהליכים המשפטיים מול המעסיק והמטריד/ה.
זכרו: האחריות על מניעת הטרדה מינית מוטלת על המעסיק, והזכות שלכם/ן להגנה, לטיפול הולם ולפיצויים – היא זכות בסיסית.
חשוב: מאמר זה הוא בגדר מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל מקרה של הטרדה מינית מומלץ לפנות לייעוץ משפטי וטיפול מקצועי פרטני.
כל האמור בלשון נקבה מתייחס לנשים וגברים כאחד.